מפגש השראה כתבה: עדן אלדמע תשובה

קהל היעד: בני נוער וצעירים שלאחרונה גילו את הז'אנר והתעניינו

מטרה: ליצור מפגש ראשוני בין המשתתפים ל"אני הכותב" או "אני היוצר" שלהם.

הדרך: הפגשת החניכים עם כמה יצירות ספוקן וורד, ומתן מקום לדעתם עליהן. רשימות הביקורת שלהם על הקטעים שהם שומעים הופכת לרשימה ראשונית של הדברים שהם אוהבים יותר ופחות בז'אנר, כך שרשימה זו יכולה להנחות אותם לכתיבתם שלהם. במפגש ישנן התנסויות בכל החלקים החשובים ביותר בכתיבה: צריכת יצירות, כתיבה, ועלייה על במה. אם יש זמן, ניתן לשלב אפילו אילתור.

לו"ז:

זמן כולל: שעה וחצי, לרוב ישנם עיקובים כך שמתאים למפגש בן שעתיים. אם יש זמן מיותר תמיד ניתן לכתוב עוד, לתת פידבקים לבמה הפתוחה, או לעשות סלאם ג'אם.

1.      השראה התחלתית: 5 דק'

2.      כתיבה ראשונית: 5 דק'

3.      התייחסות ראשונה: 5 דק'

4.      השראה שניה: 5 דק'

5.      התייחסות שניה: 5 דק'

6.      השראה שלישית: 5 דק'

7.      התייחסות שלישית: 5 דק'

8.      כתיבה והנחיות לסירוגין: 30 דק'

9.      במה פתוחה: 20-25 דק'

תוכן:

השראה התחלתית (5 דק'):

באופן כללי – קטע ספווקן וורד מוצלח שמביא ביקורת כלשהי על החברה כיום. אפשר לקרוא לזה "מיינסטרים". הצעות:

1.      אריק אבר – אחד ההולכים

2.      אריק אבר – הצלחה

3.      אסף שנהב – מדינת הצקצוקים

4.      אסף שנהב – כישלונות

5.      אלפי גלדברג – דור דה-נובו

6.      מעין אמיד – למידה משמעותית

7.      יעל טל – ציבור צעירה

כתיבה ראשונית (5 דק')

כתיבת רצף נטולת הנחיות של כחמש דקות, יכולה להתקשר להשראה הראשונית ויכולה גם לא.

התייחסות ראשונה (5 דק')

כל אחד כותב בין דבר אחד לחמישה שהוא אהב בקטע. אם יש משהו מאוד בולט אפשר גם לכתוב דברים שלא אהבו בקטע, אבל ממש לא חובה. אחד מהם לפחות חייב להיות אספקט של הקטע. למשל: שינויי הטון ותיאטרליות, הומור לא-מושלם (בציבור צעירה בין השאר, היוצרת אומרת משהו מצחיק באדישות, הקהל משלים את הבדיחה), היעדר הציניות, שמחה, ועוד. לאחר כשתי דקות מבקשים מאחד או שנים מהמשתתפים להגיד את מה שכתבו.

השראה שניה (5 דק')

קטע יותר אישי ורגיש, בו העיקר הוא היחשפותו של היוצר ופחות הטכניקה או האמרה הפוליטית. הצעות:

1.      אלן פותלס – כשעדיין אסור להגיד

2.      אריק אבר – פרידה (רק אם לא הושמע כבר בהשראה הראשונה)

3.      לירי בר – ריח של קלמנטינה

4.      עמית צפריר – לזכור אותך מחייך

5.      שירי לדלסקי – הכביש הזה תמיד כאן

התייחסות שניה (5 דק')

כמו ההתייחסות הראשונה, כדאי להמליץ לכתוב את כל ההתייחסויות באותו הדף וכשברור לאיזה קטע הן מתייחסות.

השראה שלישית (5 דק')

קטע המשלב בין האישי והפוליטי, בו היוצר חושף את עצמו אך גם יוצא באמרה על החברה או התרבות וכו'. לחלופין – קטע משעשע או טכני (שהדגש בו הוא בעיקר על טכניקה ודרך ופחות על תוכן). הרעיון הוא לנסות להביא בכל "השראה" קטע בעל אופי מעט שונה.

הצעות לקטע אישי-פוליטי:

1.      אלפי גלדברג – גיי מצידך

2.      אלפי גלדברג – לא עניינך

3.      לירי בר – ידע זה כוח

4.      נעמה לופו – שקר ה"כן"

הצעות לקטע משעשע או טכני:

1.      טל כהן – זונת חרוזים

2.      נעמה לופו – Paris

3.      בן סרגסקי – הקרוקודיל המתקתק

כתיבה והנחיות לסירוגין (30 דק')

מדברים על כך שהיום שמענו שלושה קטעים השונים זה מזה, ויצאנו עם דף קטן בו יש רשימה של דברים שאנחנו אוהבים בהם ואצל חלקינו גם דברים שפחות. עוד מעט ניגש לכתיבה עם כל מיני תרגילים ורעיונות, כשיש לנו איזה מושג לגבי הדברים שאנחנו אוהבים לשמוע – אלו גם הדברים שאנחנו נרצה להביא. אם אחד החניכים רוצה להתבטא בשלב זה אפשר. לאחר השיחה הקצרה הזו ניתן לעבור או לכתיבה חופשית בה החניכים יכולים להמשיך את מה שכתבו בתחילת המפגש, להמשיך משהו מהבית, או להתחיל משהו חדש. ניתן גם לתת תרגיל התחלתי כאן, וניתן אף לנהל את הזמן הזה בתרגילי כתיבה מוגדרים. השאלה היא האם אנו מעוניינים שהחניכים יצאו עם קטע, לאחר שנתנו להם זמן לעבוד עליו, או שיצאו עם כמה שיותר התנסויות בתחילת כתיבתו של קטע. מפגש זה מיועד לרוב לתחילתן של סדנאות, לכן מומלץ כן לתת מספר תרגילים בזה אחר זה.

במה פתוחה (20-25 דק')

אופיה של הבמה הפתוחה תלוי בזמן הנותר, בכמות המשתתפים ובשלב בסדנה. ככל שיש פחות זמן ויותר משתתפים יש לכוון יותר לבמה פתוחה נקייה מפידבקים ותגובות. כשהשלב בסדנה הוא התחלתי, כמו במפגש הזה, הפידבקים הם פחות הכרחיים. אם בכל זאת רוצים לתת פידבקים ואין זמן אפשר לבקש מהמשתתפים לכתוב את הביקורת שלהם ולתת/לשלוח ליוצר אחר כך. לחלופין, אפשר שלכל קטע יגיב רק מישהו אחד, אבל זה פחות מומלץ. לרוב ברגע שיש מקום לפידבקים ישנן גם תגובות וקשה לחסום את הזמן שזה עלול לקחת. אם יש הרבה זמן פידבקים יתאימו מאוד במפגש זה, כי עצם נתינת הפידבק גם היא מעוררת את "האני היוצר".

סלאם ג'אם (15 דק')

אופציונאלי, אם נשאר זמן. המנחה או אחד החניכים מנגן בגיטרה, פסנתר, יוקלילי וכדומה (כלי נגינה הרמוני המתאים לליווי) בזמן שהאחרים מאלתרים, כל אחד בתורו, או ללא סדר, או כשהמנחה מפנה אליו את זכות הדיבור.

ציוד נדרש

1.      בחדר: מקרן ורמקולים

2.      בשביל הסלאם ג'אם – כלי נגינה הרמוני

3.      לכל חניך כלי כתיבה ומחברת. תמיד אפשר לחלק דפים וכו' אבל בהחלט מומלץ שיהיה לכל אחד משלו.

גרסה מקוצרת – לגזור ולשמור

משמיעים כשלושה קטעי ספוקן וורד מגוונים, לאחר הראשון נותנים זמן קצר לכתיבת רצף. לאחר כתיבת הרצף ולאחר כל אחד מהקטעים הבאים נותנים זמן קצר לכתוב מה היו הדברים שאהבנו בקטע. מסבירים בקצרה מה הערך של לדעת מה אני אוהב בקטע ומה לא. רשימה זו יכולה להדריך אותנו בכתיבתנו. נותנים זמן כתיבה של כחצי שעה, אפשר שהזמן יהיה רצוף ואפשר גם לזפזפ בין תרגילים – שיקול דעת. מסיימים בבמה פתוחה, כשלפי תנאי השטח מחליטים אם לתת מקום לפידבקים ובאיזה אופן. אם נשאר עוד זמן, אפשר לעשות סלאם ג'אם. בהצלחה!